Bava Metzia 168

Kapitel 168

א ואפילו הכי לא סמך רבי אלעזר ברבי שמעון אדעתיה קביל עליה יסורי באורתא הוו מייכי ליה שיתין נמטי לצפרא נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא
1 Dennoch hatte sich R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n mit seinem Gewissen nicht abgefunden, und nahm daher Züchtigungen auf sich. Abends legte man ihm sechzig Polsterdecken unter und morgens schöpfte man unter ihm sechzig Wannen Blut und Eiter.
ב למחר עבדה ליה דביתהו שיתין מיני לפדא ואכיל להו וברי ולא הות שבקא ליה דביתהו למיפק לבי מדרשא כי היכי דלא לדחקוהו רבנן
2 Am Morgen bereitete ihm seine Frau sechzig verschiedene Speisen; diese aß er und genas. Seine Frau ließ ihn auch nicht ins Lehrhaus gehen, damit die Rabbananihn nicht bedrängen.
ג באורתא אמר להו אחיי ורעיי בואו בצפרא אמר להו זילו מפני ביטול תורה יומא חד שמעה דביתהו אמרה ליה את קא מייתית להו עילויך כלית ממון של בית אבא אימרדה אזלה לבית נשא
3 Abends pflegte er zu ihnenzu sagen: Brüder und Freunde, kommt heran, morgens aber pflegte er zu ihnen zu sagen: geht fort, wegen der Störung des Torastudiums. Eines Tages hörte dies seine Frau, da sprach sie zu ihm: Du selber bringst sie über dich und hast bereits das Vermögen meines väterlichen Hauses durchgebracht. Da widersetzte sie sich ihm und ging zu ihren Eltern.
ד סליקו ואתו הנך [שיתין] ספונאי עיילו ליה שיתין עבדי כי נקיטי שיתין ארנקי ועבדו ליה שיתין מיני לפדא ואכיל להו
4 Hierauf kamen Seefahrerund sandten ihm sechzig Sklaven, die sechzig Geldbeutel trugen; diese bereiteten ihm sechzig verschiedene Speisen, die er aß.
ה יומא חד אמרה לה לברתה זילי בקי באבוך מאי קא עביד האידנא אתיא אמר לה זילי אמרי לאמך שלנו גדול משלהם קרי אנפשיה (משלי לא, יד) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה אכל ושתי וברי נפק לבי מדרשא
5 Eines Tages sprach [seine Frau] zu ihrer Tochter: Geh, erkundige dich, was dein Vater jetzt macht. Als sie zu ihm kam, sprach er zu ihr: Geh und sage deiner Mutter: unser [Vermögen] ist größer als ihres. Da las er über sich:<i>sie gleicht den Schiffen eines Kaufmanns, von fernher bringt sie ihre Nahrung herbei.</i> Nachdem er gegessen und getrunken hatte, ging er ins Lehrhaus,
ו אייתו לקמיה שתין מיני דמא טהרינהו הוה קא מרנני רבנן ואמרי סלקא דעתך לית בהו חד ספק אמר להו אם כמותי הוא יהיו כולם זכרים ואם לאו תהא נקבה אחת ביניהם היו כולם זכרים ואסיקו להו ר' אלעזר על שמיה
6 wo man ihm sechzig Arten Blutbrachte, und er erklärte sie als rein. Die Rabbanan aber räsonnierten über ihn und sprachen: Ist es denn möglich, daß unter diesen sich keine befindet, über die ein Zweifelobwaltet!? Da sprach er zu ihnen: Habe ich recht, so mögen alle [Kinder]Knaben sein, wenn aber nicht, so sei ein Mädchen darunter. Alle waren sie aber Knaben, und man benamste sie nach ihm Elea͑zar.
ז תניא אמר רבי כמה פריה ורביה ביטלה רשעה זו מישראל
7 Es wird gelehrt: Rabbi sagte: Wie hat doch diese Ruchlosedie Fortpflanzung in Jisraél beeinträchtigt!
ח כי הוה קא ניחא נפשיה אמר לה לדביתהו ידענא בדרבנן דרתיחי עלי ולא מיעסקי בי שפיר אוגנין בעיליתאי ולא תידחלין מינאי א"ר שמואל בר נחמני אישתעיא לי אימיה דרבי יונתן דאישתעיא לה דביתהו דרבי אלעזר ברבי שמעון לא פחות מתמני סרי ולא טפי מעשרין ותרין שנין אוגניתיה בעיליתא
8 Als er im Sterben lag, sprach er zu seiner Frau: Ich weiß, daß die Rabbanan mir zürnen und sich mit mir nicht nach Gebühr befassen werden; lasse mich in meinem Söller liegen und fürchte dich nicht vor mir. R. Šemuél b. Naḥmani sagte: Mir erzählte die Mutter R. Jonathans, die Frau des R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n habe ihr folgendes erzählt. Nicht weniger als achtzehn und nicht mehr als zweiundzwanzig Jahre ließ ich ihn in seinem Söller liegen.
ט כי הוה סליקנא מעיננא ליה במזייה כי הוה משתמטא ביניתא מיניה הוה אתי דמא יומא חד חזאי ריחשא דקא נפיק מאוניה חלש דעתאי איתחזי לי בחלמא אמר לי לא מידי הוא יומא חד שמעי בזילותא דצורבא מרבנן ולא מחאי כדבעי לי
9 Wenn ich zu ihm hinaufging, untersuchte ich sein Haar, denn wenn ich eines herauszog, kam Blut hervor. Eines Tages sah ich einen Wurm aus seinem Ohre hervorkommen, und ich wurde beunruhigt. Darauf erschien er mir im Traume und sprach zu mir: Es ist nichts; ich hatte eines Tages die Beschimpfung eines Gelehrten mit angehört und es nicht gebührend zurückgewiesen.
י כי הוו אתו בי תרי לדינא הוו קיימי אבבא אמר מר מילתיה ומר מילתיה נפיק קלא מעיליתיה ואמר איש פלוני אתה חייב איש פלוני אתה זכאי יומא חד הוה קא מינציא דביתהו בהדי שבבתא אמרה לה תהא כבעלה שלא ניתן לקבורה אמרי רבנן כולי האי ודאי לאו אורח ארעא
10 Wenn zwei zu Gericht kamen, standen sie an der Tür; der eine trug sein Anliegen vor und der andere trug sein Anliegen vor. Darauf ging eine Stimme aus dem Söller aus und sprach: du N. hast unrecht und du N. hast recht. Eines Tages zankte seine Frau mit einer Nachbarin, und diese sprach zu ihr: Möge es dir so ergehen, wie deinem Manne, der nicht zu Grabe gekommen ist! Hierauf sprachen die Rabbanan: Soweit ist es sicher nicht schicklich.
יא איכא דאמרי רבי שמעון בן יוחאי איתחזאי להו בחלמא אמר להו פרידה אחת יש לי ביניכם ואי אתם רוצים להביאה אצלי אזול רבנן לאעסוקי ביה לא שבקו בני עכבריא דכל שני דהוה ניים רבי אלעזר ברבי שמעון בעיליתיה לא סליק חיה רעה למתייהו
11 Manche erzählen, R. Šimo͑n b. Joḥaj erschien ihnen im Traume und sprach zu ihnen: Eine Taube habe ich unter euch, und ihr wollt sie mir nicht bringen! Darauf gingen die Rabbanan hin, um sich mit ihm zu befassen; die Bewohner von A͑khbarja ließen esaber nicht zu, denn während der ganzen Zeit, während welcher R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n auf seinem Söller schlummerte, kam kein wildes Tier in ihre Stadt.
יב יומא חד מעלי יומא דכיפורי הוה הוו טרידי שדרו רבנן לבני בירי ואסקוהו לערסיה ואמטיוה למערתא דאבוה אשכחוה לעכנא דהדרא לה למערתא אמרו לה עכנא עכנא פתחי פיך ויכנס בן אצל אביו פתח להו
12 Eines Tages, es war am Vorabend des Versöhnungstages, waren diese sehr beschäftigt; da teilten die Rabbanan es den Einwohnern von Biri mit, und diese legten ihn auf eine Bahre und brachten ihn zur Gruft seines Vaters, die aber von einer Schlange umschlungen war. Da sprachen sie zu ihr: Schlange, Schlange, öffne deinen Mund, damit der Sohn zu seinem Vater hineinkomme. Da öffnete sie ihn.
יג שלח רבי לדבר באשתו שלחה ליה כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול תמן אמרין באתר דמרי ביתא תלא זייניה כולבא רעיא קולתיה תלא שלח לה נהי דבתורה גדול ממני אבל במעשים טובים מי גדול ממני שלחה ליה בתורה מיהא גדול ממך לא ידענא במעשים ידענא דהא קביל עליה יסורי
13 Hierauf sandte Rabbi und ließ um seine Frau werben; da ließ sie ihm erwidern: Wie sollte ein Gefäß, das zu Heiligem benutzt worden ist, für Profanes benutzt werden!? Dortpflegen sie zu sagen: An der Stelle, wo der Hausherr seine Waffen aufhängt, hängt der gemeineHirt seinen Wasserkrug auf. Hierauf ließ er ihr sagen: Zugegeben, daß er in der Tora bedeutender war als ich, aber war er etwa auch an guten Werken bedeutender als ich!? Da ließ sie ihm erwidern: In der Tora war er also bedeutender als du, was ich allerdings nicht weiß, von den [guten] Werken aber weiß ich es, denn er nahm Züchtigungen auf sich. –
יד בתורה מאי היא דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה אספסלי יתבי קמייהו רבי אלעזר בר' שמעון ורבי אארעא
14 Welches Bewenden hat es mit seiner Größe in der Tora? – Wenn R. Šimo͑n b. Gamliél und R. Jehošua͑ b. Qorḥa auf Bänkensaßen, saßen R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n und Rabbivor ihnen auf der Erde und replizierten und duplizierten.
טו מקשו ומפרקו אמרי מימיהן אנו שותים והם יושבים על גבי קרקע עבדו להו ספסלי אסקינהו
15 Darauf sprachen sie: Wir trinken ihr Wasser, und sie sitzen auf der Erde! Hierauf stellte man auch ihnen Bänke auf und setzte sie auf diese.
טז אמר להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה הימני אחתוהו לרבי אמר להן רבי יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יחיה ומי שאין לו אב ימות אחתוהו נמי לרבי אלעזר ברבי שמעון חלש דעתיה אמר קא חשביתו ליה כוותי
16 Da sprach R. Šimo͑n b. Gamliél: Eine Taube habeich unter euch, und ihr wollt, daß ich sie verliere! Da setzten sie Rabbi hinunter. Darauf sprach R. Jehošua͑ b. Qorḥa zu ihnen: Wer einen Vater hat, soll leben, und wer keinen Vater hat, soll sterben!? Alsdann setzten sie auch R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n hinunter. Da wurde er betrübt und sprach: Ihr stellt ihn mir gleich!
יז עד ההוא יומא כי הוה אמר רבי מילתא הוה מסייע ליה רבי אלעזר ברבי שמעון מכאן ואילך כי הוה אמר רבי יש לי להשיב אמר ליה רבי אלעזר ברבי שמעון כך וכך יש לך להשיב זו היא תשובתך השתא היקפתנו תשובות חבילות שאין בהן ממש
17 Bis zu jenem Tage pflegte, wenn Rabbi etwas vorbrachte, R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n ihn zu unterstützen, von dann ab aber pflegte, wenn Rabbi sagte: ich habe etwas einzuwenden, R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n zu entgegnen: dies und jenes hast du einzuwenden, das aber ist zu erwidern; du überschüttest uns mit Haufen von gehaltlosen Einwendungen.
יח חלש דעתיה דרבי אתא א"ל לאבוה אמר ליה בני אל ירע לך שהוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל
18 Als Rabbi dadurch betreten wurde und sich bei seinem Vater beklagte, sprach dieser zu ihm: Mein Sohn, gräme dich nicht; er ist ein Löwe, ein Sohn eines Löwen, du aber bist ein Löwe, ein Sohn eines Fuchses.
יט והיינו דאמר רבי שלשה ענוותנין הן ואלו הן אבא
19 Das ist es, was Rabbi gesagt hat: Drei Bescheidene sind es, und zwar: mein Vater,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel